הכל על בדיקות שתן

תיאור

בדיקת שתן מטרתה לבדוק מרכיבים שונים של השתן, תוצר הפסולת העיקרי של הגוף, המיוצר ע"י הכליות. הכליות הן איבר חיוני ביותר, העוסק בפינוי של חומרי פסולת, מינרלים, נוזלים ומרכיבים אחרים מזרם הדם, אל תוך השופכנים, שמתנקזים בעצמם לשלפוחית השתן ומשם החוצה דרך השופכה.

השתן מכיל מאות חומרי פסולת שונים, המשתנים בהתאם לצריכת המזון והשתייה, התרופות והמרכיבים התזונתיים האחרים של האדם. באמצעות בדיקת שתן המעבדה מבצעת אפיון כימי מעבדתי פשוט למרכיבי דגימת השתן, ונבדקים המדדים הבאים: צבע, צלילות, ריכוז, רמת חומציות, רמות סוכר וחלבון, נוכחות תאי מע' החיסון או תאי דם אדומים, וכו'. מדדים אילו מספקים מידע חשוב התפקוד הכלייתי, על דלקות/ זיהומים בדרכי השתן , ועוד.

אוכלוסיות בסיכון

הנוטלים תרופות מסוימות, שעלולות לצבוע את השתן, כגון ויטמין B, סוגי אנטיביוטיקה ספציפיים ותרופות נוגדות פרכוס, יתבקשו לעיתים להפסיק את השימוש בתרופה מס' ימים לפני בדיקת שתן, לאחר התייעצות על כך עם הרופא המטפל.

על הנוטלים תרופות מסוג משתנים ליידע על כך את הרופא.

מחלות קשורות

זיהום בדרכי השתן או זיהום כלייתי,התייבשות, אבנים בדרכי השתן או בכליות, סוכרת, יתר לחץ דם, גידולים שפירים או ממאירים של דרכי השתן או הכליות, דלקת כרונית של שלפוחית השתן (ציסטיטיס), מחלות אוטואימוניות של הכליה (כגון זאבת - lupus, gout), פגיעה כלייתית עקב תרופות, ריכוז יתר של השתן (SIADH), דלקת חריפה של הכליה (acute glomerulonephritis), רעלת הריון ועוד.

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקת שתן מבוצעת כאשר ישנו חשד למחלה או זיהום של דרכי השתן או הכליות, למשל עקב סימפטומים של חום, צריבה, תכיפות או דחיפות במתן שתן, כאב מותני או הופעת דם בשתן.

בנוסף נבדק השתן להערכת חומרה של מחלות המשפיעות על הכליות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, אבני כליות וכד'. בנוסף ניתן לבצע בדיקה זו כחלק מבדיקה גופנית ומעבדתית תקופתית רגילה.

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקת שתן. מספר ימים לפני, רצוי לא לאכול מזונות שעשויים לצבוע את השתן, כגון: סלק, ירקות אדומים או אוכמניות. בנוסף רצוי לא לבצע לפני מאמץ גופני חריג מן הרגיל, שכן עלולה להיות הטיה בתוצאות הבדיקה, עקב פירוק מוגבר של חלבוני שריר.

אופן ביצוע הבדיקה

כוסית איסוף הדגימה תינתן למטופל לרוב ע"י האחות.לפני לקיחת הדגימה יש לשטוף ידיים ביסודיות, על מנת לצמצם את "לכלוך"הדגימה במזהמים שונים. בנוסף, רצוי לנקות ע"י מטלית נקייה גם את אזור הגניטליה לפני מתן השתן.

לאחר מכן, יש להסיר את מכסה הכוסית במידה וקיים, ולהניח את הכוסית כאשר חלקה הפתוח כלפי מעלה. יש להטיל שתן תחילה כרגיל, מבלי לאסוף אותו ע"י הכוסית (למשך כשתיים-שלוש שניות), ואז להתחיל בהטלת שארית השתן אל תוך הכוסית.

ע"י כך מקבלים דגימת שתן נקייה יותר (נקרא גם דגימת "אמצע-הזרם" – midstream).

יש לסגור את מכסה הכוסית בזהירות, מבלי לגעת בדגימה עצמה, ולהביאה בחזרה אל המעבדה / האחות. משך זמן בדיקת שתן הוא כ-5 דק', והיא אינה גורמת לאי נוחות או כאבים.

אחרי הבדיקה

אין כל הנחיות להמשך ולא צפויות בעיות מיוחדות.

פיענוח תוצאות

תוצאות בדיקת שתן מגיעות מן המעבדה לאחר מס' שעות בצורה של רשימה, המפרטת את המדדים שנבדקו:

צבע השתן – תקין באם בגוונים של לבן-צהוב (בהיר עד כהה).

צבע אדום יכול להצביע על נוכחות דם בשתן, ומצריך המשך בירור לדלקות וזיהומים בדרכי השתן/ הכליות (זאת במידה ואין גורמים המשפיעים על כך- כגון דימום וסתי, או מאכלים ותרופות כפי שצוין קודם לכן).

צבע כהה מאד- יכול להצביע על התייבשות, למשל עקב הקאות מרובות, שלשולים או חוסר צריכה מספקת של נוזלים.

צלילות- שתן תקין הינו צלול. שתן שאינו צלול אלא מעורפל, יכול לרמז על נוכחות מוגלה (תאי דם לבנים עקב זיהום), דימום, צמיחת חיידקים/ פטריות שונות, או גבישים (קריסטלים, האופייניים למחלות אוטואימוניות כגון מחלת gout).

ריכוז (specific gravity) - שתן תקין הוא בעל ריכוז של 1.005- 1.030. שתן מרוכז מאד (> 1.030) יכול להצביע על התייבשות, או מחלות הגורמות לריכוז יתר כלייתי (למשל SIADH).

שתן מדולל מאד (< 1.005) יכול להצביע על בעיות בשמירת הנוזלים ע"י הכליה, נטילת משתנים, או צריכת יתר של נוזלים.

רמת חומציות (pH)- תקינה באם בין 4.6- 8.0 . רמת חומציות גבוהה מהתקין (< 4.6), יכולה להיגרם למשל עקב תרופות, מחלות ריאה כגון אסטמה, סוכרת בלתי מאוזנת, שלשולים חריפים, התייבשות, רעב או הרעלת אלכוהול.

רמת חומציות נמוכה (שתן בסיסי- > 8.0), יכולה להיגרם ע"י הקאות חמורות, וזיהומים מסוימים בדרכי השתן.

רמת חלבון (protein)- באופן תקין לא צריך להיות כלל חלבון בשתן. נוכחות חלבון בשתן יכולה להצביע על מחלה כלייתית עקב סוכרת, לופוס, יל"ד, דלקת חריפה של הכליה (acute glomerulonephritis), רעלת הריון או פירוק מוגבר של שריר.

רמת סוכר (glucose)- באופן תקין לא צריך להיות כלל סוכר בשתן (למעט בהריון).

נוכחות סוכר בשתן יכולה להיגרם עקב עירוי נוזלים עם גלוקוז, סוכרת בלתי מאוזנת, מחלות של בלוטת האדרנל, מחלות כבד מסוימות ועוד.

קטונים – באופן תקין לא צריכים להיות קטונים בשתן.

נוכחות קטונים בשתן יכולים להצביע על סוכרת בלתי מאוזנת חריפה, מצבי רעב (למשל באנורקסיה), הרעלת אלכוהול, או זיהומים בדרכי השתן.

תאים- באופן תקין לא צריכים להיות תאי דם לבנים(לויקוציטים) או אדומים (אריטרוציטים) בשתן.

נוכחות שלהם בשתן יכולה להצביע על זיהום כלייתי או בדרכי השתן, אולם אבחון מדויק של זיהום נעשה אך ורק ע"י בדיקה נוספת- תרבית שתן.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון