הכל על בדיקת אידס

תיאור

בבדיקה זו בודקים נוכחות נוגדנים נגד נגיף הכשל החיסוני הנרכש באדם (HIV - HUMAN IMMUNODEFICIENCY VIRUS) בנסיוב הדם. נגיף זה גורם לאיידס, תסמונת המתבטאת בלקוי חמור של מערכת החיסון. קיימות מספר בדיקות שניתן לבדוק באמצעותן את נוכחות הנגיף באדם אולם ברוב הבדיקות השגרתיות נבדקת הנוכחות של נוגדנים נגד הנגיף. הבדיקה הראשונה שמבוצעת היא בדיקה בשיטה המכונה "מבחן ספיחה חיסונית התלוי באנזים" (ELISA - ראה איור). בדיקה זאת מבצעים בדרך כלל על דגימת נסיוב אולם ניתן לבצעה גם על דגימת רוק. בדיקה זאת אינה מדויקת ב- 100% ולעיתים היא נותנת תוצאות חיוביות שגויות. כדי לאשר את תוצאת בדיקת ה- ELISA מבצעים בדיקה נוספת המכונה western blot (ראה איור). בדיקת ה- western blot יותר מדויקת מבדיקת ה- ELISA אך היא יותר מסובכת לביצוע מבחינה טכנית ויותר יקרה. לכן, לא ניתן להשתמש בה על מנת לבדוק כמות גדולה של בדיקות, למשל, סקירת כל מנות הדם הנתרמות לבנק הדם.
למערכת החיסון לוקח מספר שבועות עד שהיא מייצרת נוגדנים בכמות מספקת כדי שתוצאת הבדיקה תהיה חיובית. מכאן, שבמשך תקופה היכולה להמשך 3-6 חודשים יכולה בדיקת ה- HIV להיות שלילית (כלומר, לא יימצאו נוגדנים נגד HIV) גם אם האדם נדבק בנגיף. אם חושדים בכל זאת שהאדם נדבק אך בדיקת ה- ELISA שלילית ניתן לבדוק את נוכחות הנגיף עצמו בכמה שיטות. הבדיקה הפשוטה ביותר היא בדיקת אחד ממרכיבי הנגיף (p24 antigen). מרכיב זה של הנגיף נוכח בנסיוב בשבועות הראשונים להדבקה בחלק מהנדבקים והימצאותו עשויה להעיד על הדבקה עוד לפני שבדיקת ה- ELISA הופכת להיות חיובית. הבעיה היא שבחלק מהאנשים גם בדיקה זאת שלילית למרות שהייתה הדבקה. בדיקה נוספת היא PCR. בבדיקה זאת מגלים נוכחות חומר גנטי של הנגיף בדם. בדיקה זאת היא מן הסתם השיטה הרגישה ביותר לגילוי הנגיף כאשר שאר הבדיקות שליליות.
בדיקת איידס מלווה בדרך כלל בחששות כבדים ובחרדה גדולה. צריך לזכור כי אין די בבדיקת ELISA חיובית אחת כדי לאבחן מצב של נשאות של הנגיף הגורם לאיידס ותמיד יש צורך לחזור על הבדיקה ולבצע בדיקה בשיטה נוספת, למשל, בשיטת western blot.
מלבד זאת, גם אם הבדיקה חיובית אין היא מלמדת דבר על המצב הקליני או על הפרוגנוזה של החולה. לאחר קבלת בדיקת HIV חיובית יבצע הרופא בדיקות נוספות (ראה עומס נגיפי HIV, ספירת תאי מערכת החיסון ובדיקות עור לאלרגיה) כדי ללמוד על מצב מערכת החיסון וכדי להעריך את הפרוגנוזה.
את בדיקת ה- HIV רצוי ללוות בייעוץ ספציפי הניתן לפני ביצוע הבדיקה ולאחר קבלת התשובה. בישראל קיימים מספר מרכזים לטיפול בחולי איידס בהם ניתן לבצע את הבדיקה חינם. בנוסף, קיימים מרכזים של הועד למלחמה באיידס הגובים סכום כסף קטן אולם בניגוד למרכזים הרשמיים מבצעים את הבדיקה באופן אנונימי, כלומר, הנבדק אינו צריך לחשוף את זהותו.
במדינות מסוימות, כמו בארצות הברית, חייב החולה לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני ביצוע בדיקת HIV. בישראל אין הוראה ברורה בנידון זה אבל חלק מהרופאים נוהגים ליידע את הנבדק לגבי ביצוע הבדיקה.

אזהרות

סיכון:
שטף דם תת עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)
הריון:
אין בעיות מיוחדות עם ביצוע הבדיקה; יש הממליצים לבצע את הבדיקה בזמן הריון כדי לנקוט בצעדים שיביאו להפחתת הסיכון להדבקת העובר
הנקה:
אין בעיות מיוחדות עם ביצוע הבדיקה; יש הממליצים לבצע את הבדיקה בזמן הריון כדי לנקוט בצעדים שיביאו להפחתת הסיכון להדבקת העובר
תינוקות וילדים:
אין בעיות מיוחדות עם ביצוע הבדיקה; יש הממליצים לבצע את הבדיקה בזמן הריון כדי לנקוט בצעדים שיביאו להפחתת הסיכון להדבקת העובר
קשישים:
אין בעיות מיוחדות; יש לזכור כי קשישים וקשישות אינן מוגנים מפני איידס ומומלץ לבצע את הבדיקה כאשר עולה חשד להדבקה.

נהיגה:
אין בעיות או השפעות מיוחדות
אלכוהול:

אין בעיות או השפעות מיוחדות

תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:
מחלת כליה, מחלת חום בחודש הקודם לביצוע הבדיקה

פיענוח תוצאות

תוצאות בדיקה - גברים

תוצאות תקינות:
שלילי

תוצאות בדיקה - נשים

תוצאות תקינות:
שלילי

תוצאות בדיקה - ילדים

תוצאות תקינות:
שלילי (בילדים הנולדים לאם חיובית יכולה תוצאת הבדיקה להיות חיובית בחצי שנה הראשונה לחיים גם בילדים שלא נדבקו בגלל מעבר נוגדנים של האם לילוד דרך השלייה)

בדיקה חיובית: בדיקת ELISA חיובית משמעותה כי יש סיכוי סביר שהאדם נחשף אי פעם בעברו לנגיף ה- HIV. כדי לאשר עובדה זאת נהוג לבצע בדיקת western blot. הנבדק עצמו אינו צריך ללכת למעבדה ולבקש בדיקה נוספת אלא המעבדה מבצעת באופן אוטומטי בדיקה זאת בכל מקרה שבדיקת ה- ELISA יצאה חיובית. בדיקת HIV חיובית אינה מעידה על מצב הבריאות הנוכחי ואינה מנבאת את מהלך מחלת האיידס. כיום סוברים כי כל אדם שבדיקת האיידס שלו חיובית עלול לפתח איידס בעתיד, אולם לא ניתן על סמך בדיקה זאת לקבוע כעבור כמה זמן. מקצת הנשאים מפתחים איידס מספר שנים מועט לאחר ההדבקה ומצד שני ידוע על אנשים החיים עם נגיף ה- HIV שנים רבות ללא סמני מחלה. יחד עם זאת יש לזכור כי אנשים הנושאים את נגיף ה- HIV עלולים להדביק את זולתם גם אם הם עצמם אינם חולים במחלה. כיום חושבים כי גלוי מוקדם של מצב הנשאות מאפשר לבצע בדיקות מיוחדות בנשאי הנגיף ולאתר חולים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות באיידס. טיפול מוקדם בחולים אלו באמצעות קוקטייל התרופות נגד HIV עשוי לדחות את הופעת המחלה ואולי אף למנוע אותה.

מה עושים? באנשים בהם נמצאה בדיקת HIV חיובית מבצעים בדיקות ספציפיות להערכת מצב מערכת החיסון וכמות הנגיף בדם. בנוסף, יבדוק הרופא נוכחות מחלות העשויות לנבוע מלקוי מערכת החיסון. על סמך כל התוצאות שמתקבלות יחליטו הרופא והנשא על האפשרות לטיפול תרופתי.
מעקב: מומלץ כי אנשים שבדיקת ה- HIV שלהם חיובית יהיו במעקב רפואי קבוע במרפאה המומחית לנושא האיידס.

בדיקה שלילית: בדיקת ELISA שלילית "שוללת" בדרך כלל חשיפה של הנבדק לנגיף ה- HIV בעברו. אולם לבדיקה שלילית יש מספר הסתייגויות. הסתייגות ראשונה היא כי אין ערך רב לבדיקת ה- ELISA במשך 3-6 חודשים לאחר ההדבקה. בבדיקה זאת בודקים, כאמור, את רמת הנוגדנים שיוצרת מערכת החיסון בעקבות מגע עם הנגיף. למערכת זאת לוקח מספר שבועות עד שהיא יוצרת נוגדנים בכמות מספקת שניתן יהיה לגלות בבדיקה. כלומר, קיימת תקופת חלון של מספר שבועות, בה, למרות שהאדם נדבק בנגיף, בדיקת האיידס שלילית. מסיבה זאת, כאשר יש חשד להדבקה, מומלץ לחזור על הבדיקה 3-6 חודשים לאחר מועד ההדבקה המשוער. הסתייגות שנייה היא כי לעתים נדירות עלולה להתקבל בדיקה "שגויה שלילית", כלומר, למרות שהאדם נדבק הבדיקה יוצאת שלילית. אפשרות זאת קלושה כיון שהבדיקה רגישה ביותר; כלומר, בלמעלה מ- 99.9% מאלו שנדבקו בנגיף, הבדיקה תהיה חיובית. יחד עם זאת, כאשר הבדיקה שלילית ויש חשד גבוה להדבקה מומלץ לחזור על הבדיקה או לבצע בדיקת PCR לגילוי הנגיף.
יש לזכור כי בדיקת HIV שלילית אינה מגינה בשום פנים ואופן מהדבקה ויש לנקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת הדבקה לאחר שנתקבלה תוצאה שלילית.