בדיקת ויטמין B12 מטרתה מדידת רמת ויטמין זה בדם ע"י לקיחת דגימת דם פשוטה. ויטמין B12 הינו מרכיב חיוני לתפקוד תקין של תאי הדם האדומים (Red Blood Cells- RBC's, או בשמם האחר- אריטרוציטים) ושל תאי מערכת העצבים.
אנו צורכים את הויטמין בתזונה בעיקר ע"י אכילת מזונות מן החי, כגון: בשר, ביצים, חלב וגבינות. מרבית הניזונים ממאכלים אלה אינם מפתחים חסר בויטמין (Vitamin B12 deficiency), אלא אם
קיימת בעיית ספיגה כלשהי.
חסר בויטמין זה יתבטא ראשית באנמיה (רמת המוגלובין נמוכה מהנורמה), וזוהי גם לרוב הסיבה העיקרית לבדיקת רמתו בדם.
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
מחלות קשורות
חסר בויטמין B12, אנמיה מגלובלטית, אנמיה ממארת (pernicious anemia), התרבות יתר חיידקית במעי (bacterial overgrowth), דלקת של הלבלב (pancreatitis), מחלות מעי דלקתיות (קרוהן), אנורקסיה נרבוזה, מחלת צליאק, תסמונת הלולאה ה"עיוורת" (blind loop syndrome) לאחר ניתוחי קיבה.
מתי עושים את הבדיקה?
קיימות מספר אינדיקציות לביצוע בדיקה B12:
הנפוצה ביותר היא כאמור כחלק מבירור של אנמיה בדם. רמת ויטמין B12 נמוכה גורמת לפגיעה בתאי הדם האדומים ולשינוי בגודלם, ולכן נקראת גם אנמיה מגלובלסטית.
ישנם מספר גורמי סיכון לפתח אנמיה מסוג זה, למשל אנשים שאינם צורכים ויטמין זה בתזונה כגון צמחונים וטבעונים, ואינם מקבלים תוספים מספקים באופן חיצוני.
גורם סיכון נוסף הוא לאחר ניתוחי קיבה ומעי, בו נפגע האזור שאחראי על ספיגת הויטמין.
בעיה בספיגת הויטמין עלולה להיווצר גם בשל התרבות חיידקים במעי (bacterial overgrowth) והפרעה לספיגה תקינה של המזון, חסר באנזימי לבלב ומעי האחראים על הספיגה עקב בעיה לבלבית (למשל דלקת בלבלב), ומחלות אחרות של המעי הגורמות להפרעה בספיגה כגון מחלת צליאק וכרוהן.
אינדיקציה נוספת למדידת רמת הויטמין בדם היא בשל תסמינים וסימנים הקשורים למע' העצבים הפריפרית- תחושת נמלול/עקצוץ בקצות הגפיים או חוסר תחושה.
איך להתכונן לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה.
בדיקה ויטמין B12 נעשית ע"י לקיחת דגימת דם. הבדיקה מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה.
לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד לאגרוף, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה.
הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה אל תוך מבחנת בדיקה מיוחדת. בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה ע"י מטלית, בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור.
משך הבדיקה כ-5 דק'. המבחנה נלקחת למעבדה לצורך בדיקה.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול.
תוצאות דגימת הדם מגיעות לרוב תוך כיממה-שתיים.
רמות תקינות של ויטמין B12 הן 200-835 פיקוגרם/מיליליטר או 148-616 pmol/L.
רמות נמוכות מהתקין של ויטמין B-12 בדם נגרמות לרוב עקב חוסר צריכה מספקת שלו במזון, אולם יתכן ומצביעות על בעיה בספיגתו, עקב מחלת קיבה, לבלב או מעי (כפי שצוין לעיל), לאחר ניתוחים וכו'. במידה ומתגלה חסר בויטמין בדם ומעוניינים לאתר את הסיבה עושים לרוב את מבחן "שילינג".
רמות גבוהות מהתקין של הויטמין בדם עלולות להיגרם עקב מחלת כבד (למשל שחמת הכבד או הפטיטיס), ובסוגים מסוימים של סרטן הדם (לוקמיה).
המאמר נכתב על ידי אפרת סולומון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה