הכל על בדיקות כלוסטרל ושומנים בדם

תיאור

שומן הוא אחד מאבות המזון. אבני הבניין של השומנים הן חומצות השומן. טריגליצרידים הם שומנים הבנויים ממספר חומצות שומן והם משמשים כמאגר אנרגיה לגוף וחומר בניין. כולסטרול הוא חומר שומני בעל מבנה טבעתי בעל תפקיד חשוב בבניית דופן התא וביצור הורמונים.

השומנים ככלל חיוניים לגוף, אולם עודף בהם עלול לגרום להיווצרות רובד טרשתי בעורקים. בגלל ששומנים אינם נמסים היטב במים, ותוכן הגוף הוא ברובו מימי, הגוף משתמש בחלקיקים מיוחדים, הבנויים משומן וחלבון ונקראים ליפו-פרוטאינים, כדי לספוג את השומן מהמזון ולהעביר אותו לאיברים הזקוקים לו. חלקיקים אלו נבדלים בצפיפותם, בתפקידם ובתכולת הכולסטרול שלהם.

בדיקת שומנים בדם כוללת את המדדים הבאים:

· רמת טריגליצרידים בדם

· רמת כולסטרול כוללת (total cholesterol)

· רמת HDL – High Density Lipoprotein ("הכולסטרול הטוב")

· רמת ה-LDL – Low Density Lipoprotein ("הכולסטרול הרע")

ערכי כולסטרול בדם וכן שומנים בדם ניתנים להורדה ע"י שמירה על תזונה נכונה, עיסוק בפעילות גופנית באופן קבוע וטיפול תרופתי.

על סמך מחקרים גדולים מאוד שנערכו גובשו הנחיות לגבי רמות הכולסטרול והשומנים שמעליהן מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי על מנת למנוע תחלואה ותמותה, בייחוד באנשים בעלי גורמי סיכון אחרים, דוגמת סוכרת, עישון או התקפי לב בעבר.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת שומנים בדם אינה כרוכה בסיכון מעבר לבדיקת דם רגילה.

מחלות קשורות

יתר כולסטרול בדם (Hypercholesterolemia), יתר שומנים בדם (Hyperlipidemia), מחלות לב וכלי דם דוגמת אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ואתרוסקלרוזיס של עורקים בגוף, היפר-כולסטרולמיה משפחתית (Familial Hypercholesterolemia), תסמונת מטבולית.

מתי עושים את הבדיקה?

· בדיקה זו היא בדיקת דם רוטינית, במסגרת בדיקות הכימיה של הדם. היא נעשית על מנת להעריך את הסיכון למחלת כלי דם, וכך להחליט אם יש צורך בטיפול.

· באנשים עם רמות גבוהות ידועות של שומנים או כולסטרול בדם, הבדיקה משמשת להעריך אם הטיפול משיג את יעדיו.

· בבירור של חשד לדלקת של הלבלב, שכן טריגליצרידים ברמות גבוהות במיוחד עלולים לגרום למצב זה.

· במצבים בהם יש חשד לתסמונת נדירה של כולסטרול או שומנים מוגברים בדם

איך להתכונן לבדיקה?

· יש להימנע מאכילה או שתיית משקאות המכילים סוכר או חלב ב-12 השעות שלפני הבדיקה. אי הקפדה על כך עלולה להוביל לערכים גבוהים מאשר במציאות.

· כדאי ואף רצוי לשתות מים (בלבד) בבוקר הבדיקה, כדי להמנע מהתייבשות

· אם אתם נוטלים תרופות, טלו אותן עם כוס מים בזמן הרגיל

· מומלץ שלא לבצע פעילות גופנית אינטנסיבית, לשתות משקאות אלכוהוליים או לאכול ארוחה שומנית במיוחד בערב שלפני הבדיקה.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת שומנים בדם מתבצעת כבכל בדיקת דם רגילה.

אחרי הבדיקה

ללא הנחיות מיוחדות

פיענוח תוצאות

טריגליצרידים (Triglycerides, TG):

פחות מ-150 מ"ג/ד"ל (1.7 ממול/ל) - תקין

200 – 150 מ"ג/ד"ל (1.7-2.3 ממול/ל) – גבולי גבוה

200-500 מ"ג/ד"ל (2.3 – 5.6 ממול/ל) – גבוה: סיכון מוגבר למחלת עורקים. אם אתם סובלים גם מרמות גבוהות של כולסטרול, הסיכון מוגבר במיוחד.

מעל 500 מ"ג/ד"ל (5.6 ממול/ל) – גבוה מאוד: סיכון מגובר לדלקת של הלבלב

כולסטרול כולל (total cholesterol):

פחות מ-200 מ"ג/ד"ל (5.2 ממול/ל): תקין

200-240 מ"ג/ד"ל (5.2-6.2 ממול/ל): גבולי גבוה

מעל 240 מ"ג/ד"ל (מעל 6.2 ממול/ל): גבוה

LDL:

פחות מ-100 מ"ג/ד"ל (2.58 ממול/ל): אופטימאלי (באנשים עם בסיכון גבוה, פחות מ-70 מ"ג ל-ד"ל)

100 – 130 מ"ג/ד"ל (2.58 – 3.35 ממול/ל): תת-אופטימאלי

130 – 160 מ"ג/ד"ל (3.35 – 4.12 ממול/ל): גבולי

160 – 190 מ"ג/ד"ל (4.12 – 4.91 ממול/ל): גבוה

מעל 190 מ"ג/ד"ל (מעל 4.91 ממול/ל): גבוה מאוד. בערכים אלה מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי באנשים ללא גורמי סיכון

HDL:

פחות מ-40 מ"ג/ד"ל (1.03 ממול/ל): מעלה סיכון.

40 – 60 מ"ג/ד"ל (1.03 – 1.55 ממול/ל): אינו מעלה סיכון ואינו מוריד סיכון.

מעל 60 מ"ג/ד"ל (1.55 ממול/ל):מוריד סיכון.

ההחלטה האם להתחיל טיפול להורדת ערכי כולסטרול בדם או שומנים בדם ובאיזה טיפול להתחיל תלויה לא רק בערכים אלו, אלא גם בגורמי סיכון נוספים כגון יתר לחץ דם, עישון, סכרת, התקפי לב בעבר ועוד.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר