מחשבון הריון

לינק נחמד למי שממכם בהריון פשוט מכניסים את התאריך האחרון שהיה לכם ווסת וזה נותן לכם את כל המידע על ההריון שלכם והעובר תהנו

http://www.mamy.co.il/CalculatorTimesWeights.aspx

הכל על בדיקת סקירת מערכות ( FETAL ULTRASOUND )

תא זרע נפגש עם ביצית, שני תאים מיקרוסקופיים. תשעה חודשים לאחר מפגש זה בא לעולם תינוק בעל מיליוני תאים המרכיבים איברים רבים ושונים.

התהליך בו שני התאים הראשוניים הופכים למגוון תאים שונים ומתפקדים המרכיבים את איברי גופינו נקרא התמיינות. אצל העובר המתפתח, השבועות הקריטיים והפגיעים ביותר הן בין השבועות 3-8 להריון גנדניה.

במהלך שבועות אלו נבנים ומתפתחים האיברים החיצוניים והפנימיים שיאפשרו לעובר לצמוח ולהפוך לבן אדם מתפקד. במרבית המקרים תהליך זה מתרחש ללא בעיות, אך כיוון שהטבע מופלא ומתוחכם כל כך קורה לעיתים שמתרחשות תקלות דבר היכול להוביל למומים בעובר המתפתח.

עם התפתחות הטכנולוגיה הומצאו שיטות המאפשרות להביט בדרך לא פולשנית פנימה אל הרחם ואל העובר שבתוכו. הדרך הנפוצה ביותר "להביט" בעובר היא באמצעות מכשיר האולטרא סאונד.

טכניקה זו אינה מזיקה כלל לעובר או לאישה ההרה, שכן מדובר בגלי קול וההחזר שלהם שיוצרים, באמצעות מחשב, תמונה. מתמונה זו ניתן ללמוד רבות על בריאות העובר.

סקירת מערכות בהריון הינה למעשה בדיקת אולטרא סאונד אשר במהלכה סוקרים את מערכות הגוף השונות של העובר ומעריכים את תקינותם ושלמותם.

נשים רבות מבצעות 2 סקירות מערכות בהריון:

סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת

אוכלוסיות בסיכון

אם בעת סקירת מערכות (המוקדמת או המאוחרת) מתגלה ממצא חריג כלשהוא אין זה אומר בהכרח כי יש בעיה.

במרבית המקרים תידרשי להגיע לבדיקה נוספת לאחר מספר שבועות בכדי לראות אם יש שינוי.

כמו כן במקרים מסוימים כמו למשל אם נמצאה חריגות כלשהיא במבנה הלב, יש אפשרות לבצע אולטרא סאונד המתמקד בבדיקת הלב ע"י רופא מומחה (סקירה מוכוונת).

מחלות קשורות

אצל נשים המעשנות, שותות אלכוהול או צורכות סמים במהלך ההריון קיים סיכוי גבוהה יותר להימצאות מומים בעובר. במקרים אלו מומלץ לא לוותר על סקירת המערכות.

מתי עושים את הבדיקה?

את הסקירה המוקדמת מבצעים לרוב בין שבועות 14-17 להריון, כלומר בחודש הרביעי. ביצוע הבדיקה בשלב כה מוקדם מאפשר במידה ונמצאו מומים לערוך בדיקות מקיפות יותר, או לבצע הפסקת הריון.

סקירת מערכות מאוחרת נעשית לרוב בין שבועות 18-22, אומנם העובר הנבדק הוא אותו עובר, אך לעיתים ישנם פגמים שקשה או בלתי ניתן לאתרם בסקירה המוקדמת.

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקת סקירת מערכות בהריון שכן מדובר בבדיקת אולטראסאונד, שאיננה כואבת.

למרות זאת כדאי לזכור שבמרבית המקרים סקירת המערכות המוקדמת נעשית דרך הנרתיק ולא על פני הבטן כמו הסקירה המאוחרת.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סקירות מערכות בהריון מתבצעת באמצעות מתמר אולטרא סאונד. מתמר זה משדר גלי קול לכיוון הרחם וקולט את גלי הקול החוזרים משם. באמצעות מחשב נבנית תמונה של העובר ואיבריו.

ברוב המקרים (אך לא תמיד) הסקירה המוקדמת נעשית דרך הנרתיק, והמאוחרת נעשית (תמיד) דרך הבטן.
בשני המקרים הבדיקה אורכת בין 20-40 בהתאם לתנוחת העובר, מיומנות הבודק ועוד.

במהלך הבדיקה הרופא המבצע את הבדיקה מעריך את גודלו של העובר ובודק איברים עיקריים כגון : הלב, הגפיים, עמוד השדרה חבל הטבור ועוד.

ייתכן שבמהלך הבדיקה תרגשי אי נוחות כיוון שהרופא ילחץ מעט את מתמר האולטרא סאונד כנגד בטנך.

אחרי הבדיקה

את תוצאות בדיקת סקירת מערכות תדעי מייד ע"י הרופא שביצע אותה, במידה והכל כשורה תעמוד בפנייך ההחלטה אם לבצע גם סקירה מאוחרת או לא.

במידה והבדיקה אינה תקינה, תתבקשי לבצע סקירת מערכות מכוונת. סקירה זו כפי ששמה מעיד מכוונת לבדיקה מדוקדקת של האיבר המסוים שנראה לא תקין בבדיקה המקורית.

פיענוח תוצאות

כיוון שנדרש ידע וניסיון רב לביצוע ופענוח הבדיקה, אזי שבדיקת סקירת מערכות מבצע רופא נשים מומחה לבדיקות אולטרא סאונד.

התוצאות ניתנות לך במקום בכתב. על דו"ח התוצאות תראי את שמות האיברים שנסרקו ויצוין אם הכל תקין או אם נמצא פגם כלשהוא. כמו כן תצוין הערכה של גודל ומשקל התינוק.

המאמר נכתב על ידי ד"ר צחי לנדא

הכל על בדיקת PH המבוצעת בזמן לידה

זמן הלידה הרחם מתכווץ ואיתו כלי הדם המספקים דם לשליה. כתוצאה מכך, יתכן שאספקת הדם לעובר תפגע. למרות שהעובר לרוב מסוגל להסתדר עם אספקת דם נמוכה יותר בזמן הלידה, במקרים של לידה ממושכת או סיבוכים תתכן פגיעה. ערך ה-pH בדם העובר מתאר עד כמה דם העובר חומצי. בעובר, ערך זה הינו מדד טוב לזרימת הדם אל העובר וממנו.

בדיקת PH המבוצעת בזמן לידה פעיל על מנת לבדוק אם זרימת הדם לעובר מספיקה. הבדיקה מבוצעת ע"י דיקור של עור הקרקפת של העובר דרך פתח הנרתיק. לפעמים נעזרים גם בבדיקות נוספות על דגימת הדם הנלקחת, כגון בדיקת לקטאט, שמעידה גם היא על מצב של ירידה באספקת הדם.

אוכלוסיות בסיכון

הסיכונים של בדיקת PH הינם דמם מתמשך של העובר מאיזור הדקירה, הווצרות המטומה (דם שדלף מתחת לעור) על גבי הקרקפת או זיהום. התועלת במידע שיתקבל בנוגע לעובר עולה במקרים רבים על הסיכון הקטן. בדיקת PH אינה מומלצת ליולדות הנושאות מזהמים העוברים בדם כגון הפטיטיס C או HIV (הניגוף הגורם למחלת האיידס).

מחלות קשורות

מצוקת עובר, חמצת (אצידוזיס).

מתי עושים את הבדיקה?

כאשר מוניטור לב העובר (אקוטוקוגרפיה) אינו תקין, רק בכמחצית מהמקרים קיימת בעיה אצל העובר המצדיקה התערבות. בדיקת pH בדם עוברי מספקת מידע רב יותר על מצב העובר במקרים אלה. המידע המתקבל בבדיקה יכול להעיד על מצב העובר, והאם יש צורך לבצע התערבות בלידה (לידה עם מכשירים, ניתוח קיסרי דחוף וכו'). למרות שבדיקה זו אינה נדירה, ברוב הלידות אין צורך בה.

איך להתכונן לבדיקה?

בדיקת PH מתבצעת בחדר לידה. אין צורך להתכונן לבדיקה והיא מהווה חלק מהטיפול ביולדת.

אופן ביצוע הבדיקה

על מנת לבצע את הבדיקה, על הצוואר להיות מורחב. הרופא/ה יבצעו בדיקה וגינלית באמצעות מכשיר יעודי. לאחר מכן, יחטאו את קרקפת העובר וישאבו דם לתוך מבחנה. הבדיקה אורכת מספר דקות והתשובות בד"כ זמינות תוך דקות ספורות.

אחרי הבדיקה

ללא הנחיות מיוחדות.

פיענוח תוצאות

· pH - ערכים תקינים: 7.25-7.35

· Lactate (לקטאט) - ערכים תקינים: פחות מ-4.2 ממול/ל.

ערך pH מתחת ל-7.21 או ערך Lactate גבוה מ-4.8 ממול/ל נחשבים כמעידים על ירידה באספקת הדם לעובר. ההחלטה בנוגע להמשך הפעולה בהתייחס לערך ה-pH תלויה במקרה המסוים.

יתכן שיוחלט לחזור על הבדיקה מספר פעמים במהלך הלידה, או שיוחלט שמצוקת העובר מחייבת פעולה מיידית, כגון לידה באמצעות מלקחיים, ואקום או ניתוח קיסרי דחוף.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

הכל על בדיקות דם עוברי מהקרקפת ( fetal blood test )

תיאור

בבדיקה זו נוטלים דגימת דם מקרקפת העובר על מנת למדוד את חומציות הדם של העובר.
הרופא מחדיר מחט זעירה דרך הנרתיק ושואב מעט דם מקרקפת העובר. בדרך כלל מבצעים בדיקה זו על מנת לבדוק את חומציות דם העובר. מדד זה מלמד על מצוקה בה נתון העובר והצורך בלידה דחופה.

אזהרות

סיכון:
הסיכון לעובר נמוך מאוד וכולל דימום מאיזור הדקירה, זיהום ושפך דם (המטומה) באיזור הדקירה.
הריון:
בדיקה זו נעשית רק בהריון
הנקה:
לא רלבנטי
תינוקות וילדים:
אם האם נושאת את נגיף ה- HIV יש עלייה בסיכון לתינוק להידבק בנגיף בעקבות ביצוע הבדיקה. לכן, אין לבצע בדיקה זו בנשים הנושאות את הנגיף.
קשישים:
לא רלבנטי
נהיגה:
בדרך כלל האם נמצאת בתהליך לידה בזמן הבדיקה כך שהיא אינה נוהגת
אלכוהול:
מומלץ להגביל את שתיית האלכוהול בהריון
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:
אין השפעות מיוחדות

פיענוח תוצאות

תוצאות בדיקה - ילדים

תוצאות תקינות:
7.25-7.35

רמה נמוכה (דם חומצי): מצוקה עוברית

הכל על בדיקות מי שפיר

תיאור

בדיקת מי שפיר (דיקור מי שפיר) הנה בדיקה הנעשית במהלך הריון. הבדיקה נותנת תשובה מוחלטת לשאלה: האם לעובר יש תסמונת דאון? (ועוד מספר מחלות נלוות).

בדיקת מי שפיר הומצאה במקור ע"י מדענים ישראלים בכדי לסייע בקביעת מין העובר, אך מאז המצאתה ועד היום חלו מספר שינויים שהובילו לכך שבדיקה זו חיונית בהריונות בהם מתעורר חשש לתסמונת דאון אצל העובר.

מי שפיר הינם מים בהם העובר "צף" לאורך כל ההיריון. תפקידם העיקרי של המים הוא להוות מעין בולם זעזועים לעובר. מקור המים הינו למעשה הפרשת השתן של העובר.

כיוון שהעובר צף במים אלו תקופה ארוכה ניתן למצוא בהם תאים שהעובר משיל ובתוכם פיסות מהחומר הגנטי של העובר (ד.נ.א), חומר תורשתי זה מאורגן במקטעים הנקראים כרומוזומים.
אצל רוב בני האדם ניתן למצוא 23 כרומוזומים שמקורם באם ו 23 שמקורם באב.

סה"כ אצל עובר בריא נצפה לראות 46 כרומוזומים. בעת בדיקת מי שפיר שואבים מעט ממי השפיר ותחת מיקרוסקופ מיוחד מחפשים וסופרים את מספר הכרומוזומים.

כל תוצאה שתהיה שונה מ 46 מעידה על בעיה גנטית כלשהיא.

הבעיה השכיחה בעבורה מבצעים בדיקת מי שפיר הינה תסמונת דאון. התסמונת באה לידי ביטוי בפיגור שכלי חמור ובעיות בריאותיות נלוות נוספות. הסיכוי לעובר הנושא תסמונת דאון עולה משמעותית ככל שגיל האם גבוה יותר. (ראו בהמשך) בדיקת מי שפיר לעובר הנושא תסמונת דאון מגלה שיש לו 47 כרומוזומים, במקום 46.

כיוון שביצוע בדיקה זו מחייב החדרת מחט לתוך שק מי השפיר, קיים סיכון כלשהוא בבדיקה זו, ואחת מתוך 350 בדיקות לערך מסתיימת בהפלה (כמובן שהדבר תלוי בין השאר במקצועיות וניסיון הרופא המבצע את הבדיקה).

אוכלוסיות בסיכון

כיוון שהסיכוי לעובר עם תסמונת דאון עולה ככל שגיל האם עולה (ללא קשר לגיל האב), וכיוון שקיים סיכון כלשהוא בבדיקה זו, המלצת משרד הבריאות היא לבצע דיקור מי שפיר לכל הנשים בהריון החל מגיל 35.
לצורך המחשה: שכיחות תסמונת דאון בקרב נשים, בתחילת שנות ה 20 היא אחת ל 1400 לידות, בעוד שהשכיחות בקרב נשים בנות 35 הוא אחת ל 400 לידות.

תסמונת דאון אינה מחלה תורשתית ולכן אם קיים במשפחה ילד החולה במחלה אין הדבר משפיע על סיכויי הילד הבא בתור להיות חולה,ולהפך.

מחלות/מצבים קשורים

דיקור מי שפיר נעשית,כמובן, לנשים בהריון בלבד והחל מהשבוע ה14 להריון.

מתי עושים את הבדיקה?

כיוון שבמהלך דיקור מי שפיר מוחדרת מחט לתוך הרחם ומעט מי שפיר נשאבים למזרק, יש לוודא שיש מספיק מי שפיר ושהעובר מאפשר מקום להחדרת המחט. בשל שתי העובדות הנ"ל הבדיקה מתבצעת החל מהשבועות 14-16 להריון ובד"כ בין שבועות 17-18 להריון. בפרק דמן זה יש מספיק מי שפיר אך העובר עדיין אינו גדול ומאפשר את החדרת המחט בבטחה.

כמו כן, במהלך בדיקות ההיריון השגרתיות מתבצעת בדיקת דם הנקראת חלבון עוברי. בדיקה זו מנבאת באמצעים סטטיסטיים את הסיכוי להולדת ילד עם תסמונת דאון. התוצאה מסייעת בקבלת ההחלטה באם לבצע דיקור מי שפיר או לא.

חשוב לזכור כי דיקור מי שפיר הינה הבדיקה היחידה הקובעת באופן מוחלט וודאי אם לעובר יש תסמונת דאון או לא.

איך להתכונן לבדיקה?

לפני בדיקת מי שפיר אין צורך בהכנות מיוחדות, אך יש לשים לב כי לאחר הבדיקה יש להיות במנוחה מוחלטת במשך 48 שעות ולכן יש להיערך בהתאם.

אופן ביצוע הבדיקה

בשלב הראשון תתבקשי לשכב על מיטת הבדיקה ולחשוף את הבטן, לאחר חיטוי איזור הדקירה בבטן, הרופא יתבונן באמצעות אולטרא סאונד בעובר, בשילייה ובמי השפיר.

לאחר מכן ותוך כדי התבוננות באולטראסאונד הרופא יחדיר מחט דקה דרך דופן הבטן (דקירה שאינה כואבת יותר מבדיקת דם) ואל תוך הרחם. ברגע שהמחט נמצאת בתוך חלל הרחם יישאבו מעט מי שפיר לתוך מבחנות, כמות המים הנשאבת הינה קטנה, ואינה מסכנת את שלום העובר.

כיוון שלאורך כל בדיקת מי שפיר הרופא צופה באולטרא סאונד סיכויי הפגיעה בעובר קרובים לאפס.

אחרי שהבדיקה הסתיימה. תידרשי להיות במנוחה מוחלטת ולהמתין בסבלנות, התשובות יגיעו תוך מספר שבועות.

לאחר הבדיקה

בתום בדיקת מי שפיר יש להמתין במנוחה במשך כשעה במשרד הרופא בכדי לוודא שאין סיבוכים מיידיים ושהאישה חשה בטוב, בנוסף כיוון שבמהלך הבדיקה עברה המחט דרך שרירי הבטן והרחם,

יש לאפשר החלמה תקינה ומהירה ולכן על האישה לנוח מנוחה מוחלטת בביתה (פרט לשירותים ומקלחת כמובן) במשך 48 שעות.

במקרה של עליית חום, דימום מהנרתיק או מיעוט בתנועות עובר יש לגשת לרופא המטפל.

פיענוח תוצאות

התוצאות מגיעות לרוב לאחר שבועיים עד שלושה, ובהן מדווח באם יש לעובר תסמונת דאון או לא לצד עוד כמה מחלות שכיחות פחות.

בנוסף, בטופס התוצאה מצוין מין היילוד (גם אותו ניתן לקבוע על סמך הכרומוזומים).

במקרה ונמצא כי לעובר תסמונת דאון עומדת בפני ההורים קבלת ההחלטה באם להמשיך הריון זה או לסיימו.

המאמר נכתב על ידי ד"ר צחי לנדא

הכל על בדיקות סקר שליש ראשון ושני בהריון ( Maternal blood screening in 1st and 2nd trimesters of pregnancy )

תיאור

סקר שליש ראשון בהריון, מבוצע בשבוע 14-11 להריון. מטרתו, איתור עוברים עם סיכון מוגבר לתסמונת דאון, להפרעות כרומוזומיות אחרות, למומי לב ועוברים שהתפתחותם בלתי תקינה.
הסקר כולל בדיקת דם לשני חלבונים ממקור השיליה:
1. Free beta hCG, (Human Chorionic Gonadotropin)
2. PAPP-A (Pregnancy associated plasma protein A)
וכן, בדיקת על-שמע, בה נמדדת השקיפות העורפית המשקפת את גודל המרווח בין עור העורף וחוליות הצוואר בעובר, עובי שקיפות זו הוא בדרך כלל קטן מ-3.0 מ"מ, ככל ששקיפות זו מוגברת, עולה הסיכון לתסמונת דאון.
תוצאות שלוש בדיקות אלו מתורגמות לכפולות חציון, ומחושבות באמצעות תוכנה ייחודית הנותנת סיכון משוקלל לעובר עם תסמונת דאון, וטריזומיה 18 וזאת על בסיס תוצאות אלו וגיל האם.
בסיכון של 1:380 ומעלה, ההמלצה היא לבדוק את כרומוזומי העובר, בבדיקת סיסי שיליה בשבוע 14-11 להריון, או מי שפיר בשבוע 20-16 להריון.
סקר זה, הנקרא גם "סקר משולב" (שלוב ביוכימיה על-שמע) מאתר כ-85% מהעוברים עם תסמונת דאון, וכ-50% מהעוברים עם הפרעות כרומוזומיות אחרות. יתרונותיו: איתור מוקדם של עוברים עם תסמונת דאון, וחלק מהעוברים עם מומי לב, או עוברים שהתפתחותם בלתי תקינה.
סקר שליש שני בהריון, מבוצע בשבוע 20-16 להריון.
התבחין המשולש כולל שלושה חלבונים:
1. חלבון אלפא עוברי (AFP = Alpha fetoprotein)
2. גונאדוטרופין שילייתי (hCG)
3. אסטריול חופשי (free estriol = uE3)
התבחין המרובע כולל חלבון נוסף: אינהיבין (Inhibin A)
לכל אחד מהמרכיבים הבאים חשיבות בפני עצמו, וכולם יחד נוסף על גיל האם, מקנים סיכון משוקלל לתסמונת דאון, וטריזומיה 18 בעובר.
ריכוז חלבון אלפא עוברי גבוה, מעלה סיכון למום פתוח במערכת העצבים, פתח בדופן הבטן, מחלה בכליות אשר יש בה איבוד חלבון בשתן, מחלות עם חסר עור, סיבוכי הריון, כגון לידה מוקדמת, רעלת הריון ופיגור בגדילת העובר. כמו כן, ערך גבוה של חלבון עוברי קשור עם הריון רב-עוברי.
כנגד זה, ערכים נמוכים של חלבון זה מעלים סיכון לתסמונת דאון.
חלבון הגונאדוטרופין והאינהיבין A, מקורם בשיליה. רמה גבוהה שלהם קשורה לעיתים בתסמונת דאון, במצבי אי-ספיקה של השיליה, כגון רעלת הריון ופיגור בגדילה התוך-רחמית.
אסטריול חופשי נמוך, מעלה סיכון לתסמונת דאון, למחלות הקשורות עם תת-פעילות של בלוטת יותרת הכליה בעובר מסוג: Adrenal hypoplasia, ומחלת עור מסוג X-linked ichthyosis.
סקר שליש שני בהריון מאתר כ-70% מהעוברים עם תסמונת דאון, וכ-50% מההפרעות הכרומוזומיות האחרות, מירב המומים הפתוחים, ומחלות תורשתיות נדירות אחרות.
סקרים אלה, מומלצים לכל אישה בהריון, אך אינם תחליף לבדיקת מי שפיר המוצעת לכל אישה מגיל 35 ומעלה.

ד"ר זיוה בן-נריה

הכל על בדיקת דם עוברי מהקרקפת ( fetal blood test )

תיאור

בבדיקה זו נוטלים דם מחבל הטבור בעוד העובר נמצא ברחם כדי לבדוק אותו. הדם נשאב מחבל הטבור סמוך לנקודת חיבורו לשליה. מבצעים בדיקה זו כדי לגלות פגיעות בעובר, או הפרעה בגלל סוג דם Rh. בנוסף ניתן לבדוק נוגדנים כנגד זיהומים שונים כמו טוקסופלסמוזיס או אדמת, ולדעת על-ידי כך אם העובר נדבק ברחם האם. את הבדיקה ניתן לבצע החל משבוע 18 להריון.
אין לבצע בדיקה זו בשום אופן בנשאיות נגיף ה- HIV הגורם לאיידס, כיוון שהבדיקה מגבירה את הסיכון להדבקת העובר בנגיף.

אזהרות

סיכון:
הסיכון להפלה בעקבות בדיקה זו עומד על 1-2%.
הריון:
בדיקה זו נעשית רק בהריון
הנקה:
לא רלבנטי
תינוקות וילדים:
אם האם נושאת את נגיף ה- HIV יש עלייה בסיכון לתינוק להידבק בנגיף בעקבות ביצוע הבדיקה. לכן, אין לבצע בדיקה זו בנשים הנושאות את הנגיף.
קשישים:
לא רלבנטי
נהיגה:
אין בעיות או השפעות מיוחדות
אלכוהול:
מומלץ להגביל את שתיית האלכוהול בהריון
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:
נוגדי קרישה ונוגדי דלקת לא סטרואידיים עשויים להגביר את הסיכון לדימום. יש לדווח לרופא על נטילת תרופות אלו לפני ביצוע הבדיקה.