יום שני, 27 בדצמבר 2010

בדיקת אבחון נגיפים העלולים לגרום למומים בעובר ( TORCH screen test )

תיאור
בבדיקה זו בודקים נוגדנים כנגד כמה גורמים העלולים לגרום לזיהום תוך רחמי של העובר.

ישנם ארבעה גורמים זיהומיים עיקריים העלולים לגרום לזיהום תוך רחמי של העובר כאשר האם נדבקת בהם במהלך ההריון ואלו הם:
טוקסופלסמוזיס, אדמת, נגיף הציטומגלו ונגיף ההרפס.

TORCH הוא מונח המורכב מראשי התיבות של ארבעת הגורמים הללו באנגלית:
Toxoplasmosis, Rubella, CMV, Herpes.

כאשר האשה מתכננת להכנס להריון מומלץ לבצע בדיקות דם לאבחון זיהום בטוקסופלסמוזיס, CMV ואדמת. הדבקה בכל אחת הגורמים הללו בזמן ההריון עלולה לגרום להדבקת העובר וגרימת מחלה קשה.
אם האם נדבקה באחד הגורמים הללו טרם ההריון העובר מוגן למעשה ולא ידבק בזמן ההריון.
אוכלוסיות בסיכון
נשים בהריון.


אזהרות
סיכון:


שטף דם תת עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)

הריון:

בדיקה זו נעשית בדרך כלל לפני ההריון או בתחילת ההריון
הנקה:

מבצעים את הבדיקה הזו בנשים מיניקות אם נולד תינוק עם מחלה היכולה להתאים לאחד הגורמים
תינוקות וילדים:


מבצעים את הבדיקה בילדים כאשר הם נולדים עם מחלה היכולה להתאים לזיהום תוך רחמי באחד בגורמים הללו


קשישים:

נהיגה:

אין בעיות מיוחדות.
אלכוהול:

אין בעיות מיוחדות. רצוי להמנע משתיית אלכוהול בהריון.
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:

אין בעיות מיוחדות.


פיענוח תוצאות


טוקסופלסמוזיס
טפיל הטוקסופלסמוזיס עלול לגרום למומים קשים בעובר: מים במח עקב פגיעה ברקמת המח (הידרוצפלוס), הסתיידויות תוך מוחיות ודלקת בעיניים. קלינית עשוי הילוד לסבול מפיגור ומעוורון. הטפיל מועבר בעיקר בצואת חתולים ובבשר שלא בושל דיו.
נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד טוקסופלסמוזיס בתחילת ההריון מגנה מפני הדבקת העובר, והאם יכולה לשחק עם חתוליה ולאכול בשר נא כתאוות נפשה. אי המצאות נוגדנים כנגד טוקסופלסמוזיס מהווה עדות לכך שהאם לא נדבקה מעולם בטפיל ורצוי עד מאוד שהיא תמנע מלגעת בצואת החתולים ומאכילת בשר שאינו מבושל דיו. נוכחות נוגדנים מסוג IgM ללא נוגדנים מסוג IgG או הופעת נוגדנים שלא היו קודם לכן בתחילת ההריון מורה על האפשרות שהתרחשה הדבקה בתחילת ההריון ויש להוועץ ברופא הנשים או במומחה למחלות זיהומיות על מנת לקבוע מה הסיכון לעובר.

נגיף הציטומגלו (CMV)
נגיף הציטומגלו עלול לגרום למומים קשים בעובר: ראש קטן (מיקרוצפליה), הפרעה בגדילה תוך רחמית, התסיידויות תוך מוחיות, הפרעות בראייה ובשמיעה ועוד. הנגיף מועבר בדרך כלל ביחסי מין או מעבר נוזלי גוף אחרים. כמו כן עשוי הנגיף לעבור מאם לעובר, במיוחד אם האם נדבקה בתחילת ההריון. הסיכון להדבקה תוך רחמית הוא כ- 1% במהלך ההריון, כאשר הסיכון גבוה ביותר בנשים שנדבקו בנגיף בתחילת ההריון. הסיכון להתפתחות מומים בעוברים שנדבקו ברחם הוא - 10%.
נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד CMV בתחילת ההריון מגנה מפני הדבקת העובר, וההורים יכולים להיות רגועים. אי המצאות נוגדנים כנגד CMV מהווה עדות לכך שהאם לא נדבקה מעולם בנגיף וכדאי שתהיה במעקב לפחות עד מחצית ההריון. נוכחות נוגדנים מסוג IgM ללא נוגדנים מסוג IgG או הופעת נוגדנים שלא היו קודם לכן בתחילת ההריון מורה על האפשרות שהתרחשה הדבקה בתחילת ההריון ויש להוועץ ברופא הנשים או במומחה למחלות זיהומיות על מנת לקבוע מה הסיכון לעובר.

אדמת
נגיף האדמת עלול לגרום למומים קשים בעובר: פיגור בגדילה תוך רחמית, והפרעות במערכת העצבים המרכזית העשויות לגרום להפרעות שונות ופרכוסים, ולמומי לב. הנגיף נרכש בדרך כלל בגיל צעיר אולם יכולה להיות הדבקה גם בגיל מבוגר יותר.
נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד אדמת בתחילת ההריון מגנה מפני הדבקת העובר, וההורים יכולים להיות רגועים. אי המצאות נוגדנים כנגד אדמת מהווה עדות לכך שהאם לא נדבקה מעולם בנגיף וכדאי שתהיה במעקב לפחות עד מחצית ההריון. נוכחות נוגדנים מסוג IgM ללא נוגדנים מסוג IgG או הופעת נוגדנים שלא היו קודם לכן בתחילת ההריון מורה על האפשרות שהתרחשה הדבקה בתחילת ההריון ויש להוועץ ברופא הנשים או במומחה למחלות זיהומיות על מנת לקבוע מה הסיכון לעובר.

הכל על בדיקת חלבון עוברי

תיאור

בדיקת חלבון עוברי מטרתה למדוד את רמתו של חלבון זה בדם הנבדק.

לרוב, נמדדת רמת החלבון כחלק מבדיקות הסקר בהיריון, כחלק מבדיקת "תבחין משולש", לצורך הערכת הסיכון למומים של מע' העצבים המרכזית ותסמונת דאון בעובר.

החלבון נוצר בכבד העובר, עובר למי השפיר בכמויות מזעריות, ומשם דרך השליה אל דם האם. באם חלה הפרעה בתהליך התקין של סגירת התעלה העצבית (חוט השדרה) של העובר, ייווצר מום פתוח בתעלה, שיאפשר דליפת חלבון למי השפיר, ועלייתו בדם האם.

חלבון עוברי נחשב גם כסמן של גידולים, שלא בזמן היריון, בעיקר של גידולי הכבד, השחלה והאשכים. רמתו עולה בדם כאשר מופרש מגידולים אלה בעודף, ולפיכך משמש ככלי מעקב אחרי תגובה לטיפול או הישנות מחלה לאחר טיפול.

ל נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות תוויות נגד ביצוע בדיקת חלבון עוברי, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.

מחלות קשורות

תסמונת דאון (טריזומיה 21), טריזומיה 13, טריזומה 18, עמוד שדרה מפוצל (spina bifida), אומפלוצלה (אי סגירת דופן הבטן בעובר), גידולי כבד ממאירים ושפירים (hepatocellular carcinoma, hepatic adenoma), גידולי מע' העיכול, גידולי שחלות (טרטומה), סרטן האשכים.

מתי עושים את הבדיקה
?

בדיקת חלבון עוברי עושים בהתאם לאינדיקציה לביצועה:

כאמור במהלך הריון, נבדקת רמת חלבון עוברי בדם כחלק מבדיקת "תבחין משולש" למומים עצביים ותסמונת דאון, במהלך טרימסטר שני (בין שבוע 16-20 להיריון).

שלא במהלך הריון, נבדקת רמתו בדם בחשד לגידולי כבד ו/או מע' עיכול אחרים, למשל לאור בדיקות הדמיה מחשידות (הופעת ממצא כבדי בבדיקת אולטרא-סאונד וכד').

כמו כן, אצל חולים עם גידולים ידועים, נבדקת רמתו בדם לצורך מעקב אחר תגובה לטיפול, או מעקב אחר חזרת מחלה.

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה.


אופן ביצוע הבדיקה

מדידת רמת חלבון עוברי מבוצעת ע"י לקיחת דגימת דם. הבדיקה מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה.

לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד לאגרוף, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה.

לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה.

בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה אל תוך מבחנת בדיקה מיוחדת.

בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה ע"י מטלית, בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. משך הבדיקה כ-5 דק'.

אחרי הבדיקה

ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול.





פיענוח תוצאות


תוצאות בדיקת הדם מגיעות לרוב תוך מספר ימים.

תוצאות תקינות:

רמה של 0-10 מיקרוגרם/מיליליטר.

תוצאות לא תקינות:

אצל נשים בהריון, קיימת משמעות לרמות גבוהות של החלבון כחלק משקלול כולל של התבחין המשולש: במידה והסיכון המשוקלל דומה לסיכון שמקורו בגיל האישה ההרה: אזי שבדיקת חלבון עוברי לא הוסיפה למעשה כל מידע על הסיכון למומים ותסמונת דאון בעובר.

במידה והסיכון המשוקלל גבוה מן הסיכון שמקורו בגיל: מדובר בהריון עם סיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון/ מומים אחרים של מע' העצבים המרכזית או מע' העיכול.

במידה והסיכון המשוקלל נמוך מן הסיכון שמקורו בגיל: מדובר בהריון עם סיכון מופחת ללידת ילד עם תסמונת דאון.

רמות גבוהות של החלבון אצל גברים או נשים לא הרות: עלול להצביע על חשד לגידול ומצריך בירור נוסף. בחולי סרטן מטופלים עלייה ברמת החלבון בדם יכולה להצביע על חזרה של מחלה או חוסר תגובה לטיפול.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון

הכל על בדיקות מוניטור עוברי ( CTG,CARDIO-TOCO-GRAPH,NST )

במשך תשעה חודשים מתפתח עובר ברחמה של האישה ההרה, ככל שהזמן חולף העובר הולך ומתחזק וניתן להרגיש את תנועותיו. במרבית המקרים הריון ולידה הינם תהליכים המסתיימים בשלום לאם ולעובר.

אך לעיתים מתעורר הצורך לבדוק את מצבו של העובר בזמן שהותו ברחם.

באמצעות בדיקת מוניטור עוברי נבדק קצב הלב של העובר (מספר הפעימות והאם הן סדירות) ובמקביל נמדדים עוצמת הצירים (אם קיימים) ברחם.

קצב לב העובר כמו גם השינויים בקצב, האטות או האצות של הדופק, נותנים מדד על חיוניותו של העובר.
כך למשל האטה גדולה בקצב הלב יכולה להעיד על מצוקה כלשהיא הנובעת מחוסר בחמצן.

אוכלוסיות בסיכון

נשים אשר במהלך הריונם עברו אירוע או מחלה היכולים להשפיע על בריאות העובר יתבקשו לרוב לבצע בדיקה זו.

במספר בי"ח בארץ קיימים מכשירי מוניטור עוברי אלחוטיים כך שהנבדקת לא צריכה להישאר במיטתה במהלך הבדיקה.

מחלות קשורת

במקרים בהם האישה ההרה חשה צירים משמעותיים לפני הזמן, או לאחר אירועים כדוגמת תאונת דרכים תתבקש האישה לעבור בדיקה זו.

מתי עושים את הבדיקה?

כיוון שבדיקת מוניטור עוברי הינה בדיקה פשוטה מאוד ואינה פולשנית נהוג כיום במרבית חדרי הלידה בארץ לחבר נשים למכשיר זה מרגע כניסתם לחדר הלידה בכדי להעריך את מצב העובר, כמו גם לדעת מתי האישה ההרה חווה ציר בכדי שניתן יהיה לסייע לה.

מעבר לכך ייתכן ובמהלך ההריון תתבקש האישה ההרה לבצע בדיקה זו במידה ומתעורר חשש כי נגרם נזק כלשהוא לעובר. לדוגמא: במקרים בהם ההרה מדווחת על מיעוט בתנועות העובר, או אם האישה ההרה הייתה מעורבת בתאונת דרכים או נחבלה באופן כלשהוא.

בדיקת מוניטור עוברי מראה גם את עוצמתם של צירים, לכן אם אישה הרה חשה בצירים לפני מועד הלידה המשוער ייתכן והיא תתבקש לעבור בדיקה זו בכדי לוודא שהלידה לא תחל זמן רב לפני המועד.

כשמהלך ההריון תקין לא תבוצע בדיקת מוניטור עוברי, אלא במעמד הלידה.

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנות מיוחדות פרט לחשיפת הבטן, שם מונחים החיישנים.


אופן ביצוע הבדיקה

ברוב המקרים תתבקשי לשכב על מיטה ולחשוף את הבטן.

שני חיישניים יוצמדו באמצעות שתי רצועות גומי לבטנך.

חיישן אחד יקלוט את דופק העובר, והשני את התכווצויות הרחם. במהלך הבדיקה המכשיר יפלוט דף ועליו שני גרפים מתמשכים המציינים את קצב לב העובר ועוצמת התכווצויות הרחם. בכדי שהבדיקה תהיה יעילה היא נמשכת לפחות 20 דקות, ואף יותר אם מתעורר הצורך. הבדיקה אינה כואבת ואיננה מסוכנת אך תיתכן אי נוחות עקב רצועות הגומי המונחות בהדיקות.

במהלך בדיקת מוניטור עוברי תוכלי לשמוע את דופק העובר.

אחרי הבדיקה

לאחר הבדיקה התוצאות יימסרו לך. אם נראה כי העובר נמצא במצוקה כלשהיא יהיה צורך לפעול בהתאם.

בדיקת סימנים להתקף לב ( Serum Cardiac Biomarkers )

תיאור


בזמן אוטם בשריר הלב (התקף לב), תאי הלב נהרסים וחלבונים הנמצאים באופן תקין בתוכם מגיעים לדם. תופעה זו מאפשרת מסייעת לאבחון אוטם בשריר הלב. שני החלבונים (סמנים) שרמתם בדם נבדקת הינם CPK (קראטינין פוספו-קינאז) וטרופונין.

בדיקת סימנים להתקף לב מתבצעת בד"כ בבית חולים, ואינה מתבצעת במרפאה. הסמן הספציפי שנבדק תלוי במדיניות המוסד הרפואי, אולם נהוג לבדוק את שניהם.

סמנים אלה יכולים לעלות גם במצבים נוספים, לא רק בזמן אוטם בשריר הלב, למשל בזמן דלקת ויראלית של הלב או בצקת ריאות שאינה נובעת מאוטם בשריר הלב.

כמו כן, רמתם עולה תוך מספר שעות מרגע האוטם, ולכן בדיקה שלילית בשעות הראשונות להופעות התסמינים המחשידים לאוטם בשריר אינה שוללת אוטם בשריר הלב.


אוכלוסיות בסיכון

בדיקת סימנים להתקף לב אינה כרוכה בסיכון כלשהו, למעט הסיכון הנמוך הכרוך בבדיקת דם רגילה.

מחלות קשורות

אוטם חריף בשריר הלב (Acute Myocardial Infarction), אנגינה לא יציבה (Unstable Angina), דלקת של שריר הלב (Myocarditis), קרדיומיופטיה (Cardiomyopathy).

מתי עושים את הבדיקה?

בחשד לאוטם בשריר הלב על פי תלונות, בדיקה גופנית ואק"ג. תסמינים אופייניים של אוטם חריף בשריר הלב הינם כאבים לוחצים בחזה היכולים להתמקד בצד שמאל, להקרין ליד שמאל או לשתי הידיים, להקרין ללסת או אף לבטן העליונה.

בנוסף יכולים להופיע קוצר נשימה, זיעה קרה ובחילות. אוטם בשריר הלב יכול להופיע גם ללא כאב, במיוחד בחולי סוכרת.

לבדוק האם נגרם נזק ללב לאחר ניתוח מעקפים (CABG)

לבדוק האם פרוצדורה של פתיחת עורק כלילי חסום, כמו צנתור התערבותי (PCI) או טרומבוליזה (הזרקת תרופה הממיסה את קריש הדם) הצליחו.

אם אתם חושדים שאתם או מי מהסובבים אתכם לוקה בהתקף לב, הזעיקו עזרה רפואית דחופה!

איך להתכונן לבדיקה?

בדיקת סימנים להתקף לב אינה מצריכה הכנה מיוחדת. יש לדווח לרופא על כל התרופות ותוספי התזונה שאתם נוטלים. אם קיבלתם זריקה לשריר ביממה האחרונה או עברתם לאחרונה ניתוח עליכם לציין זאת.


אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סימנים להתקף לב מתבצעת כבדיקת דם רגילה.

אחרי הבדיקה

ללא הנחיות מיוחדות.





פיענוח תוצאות


אין מאבחנים אוטם בשריר הלב על סמך בדיקות דם בלבד, אלא תמיד בהקשר של המקרה המסוים, בהתבסס על התלונות, הבדיקה הגופנית והאק"ג.

בד"כ גם לא מסתמכים על ערך יחיד אלא נוהגים לחזור על בדיקות סימנים להתקף לב מספר פעמים במהלך אשפוז, בעיקר מכיוון שלאופן העלייה והירידה של רמות הסמנים יש חשיבות לא פחותה מהערכים עצמם.

למשל, עלייה בערכי ה-CKMB בתוך התחום התקין, יכולה להצביע על אוטם באנשים מסוימים. קיים גם מיעוט קטן של אנשים אצלם רמות סמן זה או אחר הן גבוהות באופן תקין, ולכן חשוב במקרים של ספק לראות שהסמן גם יורד לאחר זמן.

קראטינין פוספו-קינאז, כולל (total CPK or CK):

ערכים תקינים של בדיקת סימנים להתקף לב:

נשים
: 0.66-4
kat/L או 29-238 יחידות/ל

גברים:
0.87-5
L/kat או 52-394 יחידות/ל

ערך גבוה: סמן זה רגיש אך אינו ספציפי לפגיעה בשריר הלב, ויכול לעלות בכל מצב של פגיעה בשרירים, כולל זריקה לשריר.

מצבים נפוצים שאינם אוטם שריר הלב: מצבים לאחר נפילה, במיוחד לאחר שהייה ממושכת על הרצפה, נטילה של תרופות מסוימות, דלקות שריר. באוטם בשריר הלב עולה 3-6 שעות לאחר האירוע (רמה מקסימאלית אחרי 12 שעות) ונשאר גבוה ל-48 שעות.

ערך נמוך: חסר משמעות. לפעמים מקבלים ערך נמוך באנשים עם מסת שריר נמוכה, כגון קשישים, ילדים ואנשים המרותקים למיטה.

קראטינין פוספו-קינאז, איזופורם לבבי (Cradiac CPK, CK-MB):

ערכים תקינים של בדיקת סימנים להתקף לב:

0.0-5.5 נ"ג/מ"ל או 0-4% פעילות.

ערך גבוה: סמן זה יותר ספציפי לפגיעה לבבית, מכיוון שאנזים זה נוכח כמעט אך ורק בלב. יכול לעלות גם לאחר ניתוח לבבי או בשל דלקת של הלב (מיוקרדיטיס).

לאחר אוטם חריף בשריר לב סמן זה עולה תוך 4-8 שעות (ערך מקסימאלי בתוך 24 שעות) ויורד לערך תקין לאחר 4 ימים.

ערך נמוך: בד"כ חסר משמעות. מעיד לרוב על מסת שריר קטנה.

טרופונין (TnI, TnT):

ערכים תקינים של בדיקת סימנים להתקף לב

טרופונין I (TnI): פחות מ-0.4 נ"ג/ד"ל

טרופונין T (TnT): פחות מ-0.1 נ"ג/ד"ל

ערך גבוה: נחשב לסמן ספציפי כמו CK-MB אולם יותר רגיש, ויכול לגלות אוטמים קטנים או כמעט-אוטמים. עולה גם במצבים של אי-ספיקת כליות ובצקת ריאות.

אולם לרוב אז הערכים יהיו גבוליים ולא גבוהים כמו ערכים לאחר . לאחר אוטם בשריר הלב עולה תוך 4-8 שעות, ויכול להשאר גבוה במשך 7-10 ימים.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

הכל על בדיקות רישום א.ק.ג. במאמץ ( stress test )

תיאור
רישום א.ק.ג. במנוחה היא בדיקה טובה לגילוי הפרעה בהולכה החשמלית או בקצב הלב, ולאבחון אוטם חד או ישן בשריר הלב. אולם, הבדיקה אינה מוצלחת במיוחד לגילוי תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) באנשים עם כאב בחזה.
מסיבה זו נהוג לבצע רישום א.ק.ג. במאמץ. את המאמץ מפיקים באמצעות זירוז קצב הלב על-ידי התעמלות אירובית (הליכה או ריצה על הליכון או רכיבה על אופניים) או באמצעות תרופות. בשעת מאמץ תחול עלייה בצריכת החמצן של הלב, וכתוצאה מכך אזורים המסופקים על-ידי כלי דם כליליים המוצרים במידה משמעותית יסבלו מחוסר אספקת דם (איסכמיה). מצב זה יתבטא בשינויי א.ק.ג. טיפוסיים, וכן עלול להיות מלווה בתסמינים טיפוסיים של איסכמיה - תעוקה (כאבים בחזה, קוצר נשימה).
אם לא מתפתחים סיבוכים מיוחדים מבצעים את הבדיקה עד הגעה לקצב מטרה התלוי בגילו, מינו ומשקלו של הנבדק, או עד שהנבדק מרגיש תעוקה, סחרחורת או עייפות.



אזהרות
סיכון:
הבדיקה עצמה אינה מסוכנת באנשים בריאים. אנשים הסובלים מתעוקת חזה בלתי יציבה (unstable angina) או מאוטם חד בשריר הלב עשויים לסבול מכאב בחזה או אף לאבד את ההכרה בזמן שיא המאמץ.

הוראות נגד: אין לבצע את הבדיקה במקרים הבאים:
אוטם חד בשריר הלב
תעוקת חזה בלתי יציבה
הפרעה קשה בזרימת הדם לרגליים
מחלה של אב העורקים
דלקת בשריר הלב
חוסר דם חמור
יתר לחץ דם לא מטופל
אי ספיקת לב

הריון:
לא מבצעים בדרך כלל.


הנקה:
אין בעיות או השפעות מיוחדות


תינוקות וילדים:
לא מבצעים את הבדיקה בתינוקות וילדים קטנים


קשישים:
קשישים עשויים להתקשות בביצוע מאמץ ועל כן נותנים להם דיפירידאמול כדי להאיץ את קצב הלב
נהיגה:
אין בעיות או השפעות מיוחדות


אלכוהול:
רצוי להימנע 2-4 שעות טרם ביצוע הבדיקה


תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:
תרופות להורדת לחץ דם או לטיפול במחלת לב, ובעיקר תרופות לטיפול בהפרעה בקצב הלב כמו דיגוקסין, עשויות לגרום לשינוי בתרשים החשמלי. יש להמשיך את כל התרופות כרגיל, אלא אם כן הורה לך הרופא אחרת.


פיענוח תוצאות


רישום תקין - בנבדקים ללא מחלת לב יש האצה בדופק הלב (טכיקרדיה), אולם ללא שינויים בדפוס הרישום החשמלי. תסמונת תעוקתית מאופיינת בשינוי ספציפי בדפוס התרשים בזמן המאמץ.

שני ממצאים המרמזים על פתולוגיה בלב הם: צניחה של מקטע ST, או היפוך גל T, וצניחה של הצומת שבין QRS ומקטע ST (נקודת J).

בדיקה זו אינה טובה דיה על מנת לאבחן מחלת לב בכל האוכלוסיות. באנשים עם גורמי סיכון מרובים ותסמינים אופייניים (לדוגמה, לחץ בחזה בזמן מאמץ) ערך הניבוי החיובי של הבדיקה גבוה מאוד, אולם באנשים ללא גורמי סיכון וללא תסמינים אופייניים ערך הניבוי של הבדיקה נמוך. במצבים אלו נוהגים לבצע מיפוי לב במאמץ.

הכל על בדיקות אקו לב

תיאור

אקו לב הינה בדיקת אולטראסאונד פשוטה, אשר בודקת את תפקוד הלב. מכשיר האקו משתמש בגלי קול בעלי תדר גבוה, אשר מועברים ע"י מתמר. גלי הקול נעים בצורה שונה וע"י כך יוצרים רצף תמונות נעות של חלקי הלב, שניתן לראות על גבי מסך המכשיר.

ישנם מספר סוגים של בדיקות אקו לב אך הנפוצות הן:

TTE- אקו תוך-חזי (trans-thoractic)- תמונות הלב מתקבלות ע"י הנעת המתמר על גבי בית החזה בצורה חיצונית. זו בדיקת האקו הרגילה, שנמצאת בשימוש הנרחב ביותר.

TEE- אקו תוך-ושטי- (trans-esophageal)- תמונות הלב מתקבלות ע"י החדרת צינורית עם מתמר קטן בתוכה, דרך הפה אל תוך הושט ועד לגובה הלב. בדיקה זו נותנת ראות טובה יותר של חדרי הלב, שכן המתמר מונח קרוב יותר אליו.

אקו-דופלר – בבדיקה זו מדגימים את זרימת הדם דרך חדרי הלב והמסתמים, ע"י מדידות כיווני ומהירויות זרימה. התמונות מתקבלות בצבע או בשחור-לבן. אופן הבדיקה נעשה בדומה ל-TTE.


אוכלוסיות בסיכון

בדיקת TEE אינה מומלצת לסובלים מהפרעות בתנועתיות הושט, דליות בושט, הסובלים מבעיות בבליעה והסובלים מהפרעות קרישה (למשל מחלת ההמופיליה).

מחלות קשורות

הגדלת שריר הלב (קרדיומיופתיות), הפרעות מסתמים: היצרות/ אי ספיקה של המסתם הפולמונלי/ אאורטלי/ טריקוספידלי/מיטרלי, מומי לב מולדים, זיהום במסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), גידולים של שריר הלב (למשל מיקסומה).

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקת אקו לב מבצעים על מנת לאבחן בעיות לבביות אשר בהן חושדים לאחר בדיקה גופנית לא תקינה (למשל אוושות, לב מוגדל), או לאור כאבי חזה בלתי מוסברים, קוצר נשימה או פעימות לב לא סדירות.

בדיקת אקו לב אף עוזרת למדוד את עובי דפנות שריר הלב, את תקינות המסתמים ופעולתם, את גודל חדרי הלב ויעילות התכווצותם והאם קיימות הפרעות לבביות אחרות כגון גידולים, קרישי דם, מומי לב מולדים וכד'.

איך להתכונן לבדיקה?

לשם בדיקת TTE ואקו-דופלר אין צורך בהכנות מיוחדות. לשם בדיקת TEE יש צורך בצום מזון ונוזלים כ-6 שעות לפני הבדיקה. מייד לפני הבדיקה תינתן לנבדק תרופה מטשטשת. בעלי שיניים תותבות יתבקשו להוציאן (עלולות להפריע לכניסת הצינור אל הושט).


אופן ביצוע הבדיקה

TTE ואקו-דופלר – הנבדק מתבקש לשכב על מיטת הבדיקה כשהוא על צד שמאל. לפני הנחת המתמר על בית החזה הבודק ימרח מעט ג'ל באזור, שיעזור לקלוט את גלי הקול בצורה טובה יותר.

המתמר יונח על החזה מצד שמאל, והבודק יניע אותו לפי הצורך תוך התבוננות על המסך ולקיחת מדידות באמצעות מכשיר האקו. משך הבדיקה כ-30 דק'.היא אינה כואבת, ולרוב מותרת לחדר כניסת מלווים.

TEE- זוהי בדיקה מורכבת יותר, ותלויה רבות בשיתוף פעולה מצד הנבדק. ראשית, יינתן לנבדק תרסיס לפה המכיל חומר הרדמה מקומי, שיקל מעט על הכנסת הצינורית לגרון. במקביל, לפני הכנסת הצינורית, יוזרק לנבדק חומר טשטוש ונוגד כאבים דרך הוריד.
דקירת המחט עשויה להכאיב מעט. הנבדק יתחיל להרגיש מטושטש ונינוח (אולם לא רדום) תוך דקות ספורות. קצב הלב, קצב הנשימה ואחוז ריווי החמצן בדם הנבדק יימדדו לכל אורך הבדיקה על ידי מכשיר ניטור.

בשלב הבא, הנבדק יתבקש לשכב על צד שמאל כשראשו מוטה מעט קדימה. מגן פלסטיק קטן יוכנס לפה הנבדק בכדי למנוע פגיעה בשיניים בעת הכנסת הצינורית. הרופא יחדיר את הצינורית בזהירות לתוך פה הנבדק, תוך כדי שהנבדק יתבקש לבלוע כרגיל.

כאשר הצינורית תמוקם בושט בצורה תקינה, הרופא יחדיר אותה מטה עד לגובה העליה השמאלית של הלב. פעולה זו של החדרת הצינורית עשויה להיות לא נעימה, כיוון שמפעילה לרוב את רפלקס ההקאה וגורמת לתחושת בחילה. פרט לכך בדיקת אקו לב עצמה אינה אמורה לגרום לכאבים.

תמונות האולטראסאונד תילקחנה בהמשך כרגיל באמצעות המכשיר והמסך (בדומה לבדיקת אקו רגילה(. הצינורית תוצא תוך כ-10-20 דקות.

אחרי הבדיקה

לא אמורות להיות בעיות מיוחדות. לאחר TEE לעיתים ישנה תחושת יובש בפה, או כאב גרון קל למשך כ-2-3 ימים. בנוסף קיים סיכון לדימום קל. במקרים נדירים ביותר קיים סיכון לקרע של הושט. יש לדווח לרופא מיידית במידה וחשים קוצר נשימה, בעיות בבליעה או בדיבור, דפיקות לב מהירות או כאבים בחזה.

הכל על בדיקות הולטר לב

תיאור

המונח "הולטר" הוא שם כולל לבדיקות המבוצעות ע"י מכשיר קטן נייד המוצמד אל החולה, ובודק אותו בזמן אמת בזמן פעילות יומיומית.

קיימים שני סוגים עיקריים של בדיקות הולטר:

הולטר לב , הוא למעשה מכשיר אק"ג נייד, הרושם את הפעילות החשמלית של הלב במשך יממה שלמה.

הולטר לחץ דם הוא מכשיר לחץ דם נייד המודד מדי מספר דקות את לחץ הדם של החולה.

בדיקת הולטר לב היא בדיקה נפוצה לגילוי הפרעות קצב או הפסקות בפעולה החשמלית של הלב.


אוכלוסיות בסיכון

בדיקת הולטר לב אינה מסוכנת. הבדיקה כרוכה בלבישת מכשיר קטן המוצמד לחגורה, ובהצמדת מספר אלקטרודות לבית החזה והבטן. הבדיקה אורכת 24 שעות.

מחלות קשורות

הפרעות קצב מהירות: פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה חדרית ועוד. הפרעות קצב איטיות: חסם הולכה, תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome).

מתי עושים את הבדיקה?

· כאשר החולה מתלונן על תחושה של "דפיקות לב", אולם אין ממצא באק"ג רגיל

·
לאחר התעלפויות או כמעט התעלפויות

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת.


אופן ביצוע הבדיקה

בזמן בדיקת הולטר לב יחברו לך אלקטרודות לבית החזה ויצמידו לך מכשיר קטן המולבש על חגורה. האלקטרודות הן למעשה מדבקות והצמדתן אינה כרוכה בכאב.

עליך להסתובב עם המכשיר 24 שעות ולעשות את הפעילות הרגילה שלך, כאילו המכשיר אינו מוצמד.

אחרי הבדיקה

טכנאי יסיר את המכשיר ואת האלקטרודות. יתכן שתרגיש כאב קל אם יש לך שיער על בית החזה.

הטכנאי יוציא את הקלטת מן המכשיר וישלח לרופא את תרשים האק"ג שנרשם במהלך היממה.





פיענוח תוצאות


בדיקת הולטר לב היא ספציפית אך לא כל כך רגישה.

המשמעות של הדבר היא, שאם בדיקת הולטר לב תקינה הדבר אינו שולל שאינכם סובלים מהפרעות קצב, אלא רק שלא סבלתם מהפרעות קצב בזמן החיבור למכשיר.

פענוח תקין של האק"ג כולל את המרכיבים הבאים:

1. קצב הלב היה בסינוס, והיה סדיר

2. ללא APCs/APBs.

3. ללא VPCs/VPBs

4. ללא חסמי הולכה

5. ללא סימנים לאיסכמיה

אם הפענוח תקין, אולם התלונות ממשיכות, יתכן שיש צורך לחזור על הבדיקה שוב. זאת מכיוון שלפעמים הפרעות הקצב אינן מופיעות ביום שבו מבצעים את בדיקת הולטר לב. במקרים בהם הפרעת הקצב היא נדירה במיוחד, יתכן שהרופא יבקש בדיקה בנקראת Loop Recorder.

מדובר במכשיר איתו יש ללכת למשך תקופה ארוכה יחסית (חודשים) כשהוא צמוד לגוף, וכאשר מרגישים בדפיקות לב או שעומדים להתעלף, לוחצים על כפתור והמכשיר רושם את הפעילות בזמן האירוע.

פענוחים לא תקינים נבחרים ומשמעותם:

1. קיום APBs או APCs: (Atrial Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור עלייתי. זוהי הפרעת הקצב הנפוצה ביותר ומופיעה לעיתים קרובות בפענוחים.

המצב אינו מצריך טיפול כלשהו מכיוון שהוא חסר משמעות רפואית, למעט מקרים בהם קיימות פעימות מוקדמות רבות ואדם מתלונן על דפיקות לב שמפריעות לו בתפקוד היומי. אז ניתן לטפל תרופתית.

2. קיום VPBs או VPCs: (Ventricular Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור חדרי. לעיתים הן מופיעות בזוגות (couplets) או בשלישיות (triplets). ככל הידוע כיום, באנשים ללא מחלת לב (למשל, לב שעבר אוטם) אין משמעות ל-VPBs.

בחולים עם מחלת לב ידוע ש-VPBs עשויים להגביר את הסיכון לתמותה, אולם מחקרים שבהם השתמשו בטיפול תרופתי על מנת להעלים את ה-VPBs בחולים עם מחלת לב, לא הצליחו להראות ירידה בתמותה. הטיפול ב-VPBs כיום מתבצע רק אם לאדם יש תלונות משמעותיות, כגון דפיקות לב שמפריעות לתפקוד.

3. פרפור עליות התקפי (Paroxysmal Atrial Fibrillation או PAF): הפרעת קצב נפוצה יחסית בה, מסיבה של בעיה מבנית כלשהי בעלייה, נוצר מקור חשמלי שיורה בקצב מהיר. כתוצאה מכך, העלייה אינה מתכווצת באופן יעיל, והחדר עשוי להתכווץ בקצב הגבוה מהקצב הרצוי.

לפרפור עליות עשויות להיות השלכות משמעותיות על הבריאות, במיוחד בחולים שסובלים מאי ספיקת לב. הטיפול בהפרעה הוא לרוב תרופתי, אולם קיימים גם טיפולים ניתוחיים או טיפולים שניתן לבצע באמצעות צינתור.

4. טכיקרדיה חדרית ( Ventricular Tachycardia או VT): הפרעת קצב הנובעת מהחדר. הפרעה זו היא בעלת פוטנציאל מסוכן, במיוחד בחולי לב, ופעמים רבות היא מצריכה השתלת דפיברילטור (ICD). בחולים ללא מחלת לב טיפול אבלציה צינתורי (טיפול בו חותכים מסילות חשמליות לא תקינות בלב באמצעות צנתר) הוכח כיעיל במרבית המקרים.

5. חסם הולכה או תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome – SSS). במצבים אלה החשמל אינו נוצר או אינו עובר בלב כמו שצריך. במצב זה, קצב הלב יהיה איטי מדי ולא יענה על דרישות הגוף.
הטיפול במצבים אלה הינו השתלת קוצב.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר